---
תרגום
מאנגלית, תאריך העלאה: 18/04/2017
בעידן DOS, רוב המדפסות היו מדפסות סיכה שהיו מחוברות ליציאה מקבילית, מה שאנו מכנים יציאה פרללית, (LPT2, LPT1 או LPT3 ) או ליציאה טורית ( COM3 , COM2 ,COM1 או COM4 ).
תוכנית DOS טיפוסית שולחת את משימת ההדפסה לאחת מהיציאות הללו (שהיא בדרך כלל LPT1) כזרם נתונים פשוט של ASCII (רצף תווים). מדפסת ה-DOS מקבלת את זרימת הנתונים ומעבירה את הנתונים לנייר באמצעות הלוגיקה המשולבת בה (עברית צרובה)
זרם הנתונים
של DOS
עשוי להכיל גם כמה קודי בקרה, שתוכננו במיוחד עבור דגם מדפסת
מסוים.
מה שהופך את המדפסת עצמה לבצע פעולות ספציפיות, כמו גופן מודגש, אות צרה או רחבה,
קו תחתון וכו ' . היו קבוצות שונות של קודי בקרה עבור דגמי מדפסת שונות.
אשר ידועים גם בשם Escape Sequences
שמכונה או אמולציה.
הנפוצים ביותר IBM ProPrinter, EPSON
ו-HP
ב-Windows
הדברים שונים. תוכנית ה-Windows
אינה צריכה לקודד את קודי הבקרה ואת הפרמטרים הספציפיים משום שהם מוטבעים כולם ב-Windows
ובמנהל המדפסת שלה
(דרייבר, Driver)
תוכנית Windows
יוצרת עבודת הדפסה של GDI
(Graphical Device Interface)
תוך שימוש בדרייבר של המדפסת. סוג זה של "תמונה" נשלח למדפסת היעד על-ידי מערכת
ההדפסה של Windows.
אשר מטפלת בתורים, תוך התייחסות ליציאת המדפסת המתאימה (USB001,
DOT4, FAX)
וכו '.
הבעיה :
נהוג לחשוב כי הבעיה העיקרית עבור תוכנית
DOS
בהדפסה למדפסת Windows
היא ש-DOS
לא יכול לשלוח ישירות ליציאות USB,
אבל זה לא לגמרי נכון, כי יש שירותים לניתוב מחדש (כמו פקודת
NET USE
של מיקרוסופט) אשר שנועדה לנתב את זרימת הנתונים מיציאה הפרללית (כמו
LPT1)
ליציאת Windows
אחרת.
למעשה,
הבעיה העיקרית היא כי יותר ויותר מדפסות
Windows
בימינו,
המדפסות הפשוטות והזולות או המדפסות המשולבות All-in-One
אלו הן מדפסות GDI
(שיודעות להדפיס ב-Windows
בלבד) ולכן למרות שהן מקבלות את הנתונים, מדפסות אלו אינן חכמות מספיק כדי להפוך
אותו על הנייר. מדפסת GDI
רוצה את "התמונות" שנוצרו ע"י Windows.
הדבר נכון עוד יותר עבור מדפסות וירטואליות, כגון פקס או מדפסת PDF, אשר עוצבו במיוחד עבור Windows, ואינן יכולות להבין זרימת נתונים פשוטה של ASCII כקלט.
---