---
תרגום מאנגלית, תאריך העלאה: 18/04/2017

בעידן DOS, רוב המדפסות היו מדפסות סיכה שהיו מחוברות ליציאה מקבילית, מה שאנו מכנים יציאה פרללית, (LPT2, LPT1  או LPT3 )  או ליציאה טורית ( COM3 , COM2 ,COM1 או COM4 ).

תוכנית DOS טיפוסית שולחת את משימת ההדפסה לאחת מהיציאות הללו (שהיא בדרך כלל LPT1) כזרם נתונים פשוט של ASCII (רצף תווים). מדפסת ה-DOS מקבלת את זרימת הנתונים ומעבירה את הנתונים לנייר באמצעות הלוגיקה המשולבת בה (עברית צרובה)

זרם הנתונים של DOS עשוי להכיל גם כמה קודי בקרה, שתוכננו במיוחד עבור דגם מדפסת מסוים.
מה שהופך את המדפסת עצמה לבצע פעולות ספציפיות, כמו גופן מודגש, אות צרה או רחבה, קו תחתון וכו '  . היו קבוצות שונות של קודי בקרה עבור דגמי מדפסת שונות. אשר ידועים גם בשם
Escape Sequences  שמכונה או אמולציה.
הנפוצים ביותר
IBM ProPrinter, EPSON ו-
HP

ב-Windows הדברים שונים. תוכנית ה-Windows אינה צריכה לקודד את קודי הבקרה ואת הפרמטרים הספציפיים משום שהם מוטבעים כולם ב-Windows  ובמנהל המדפסת שלה (דרייבר, Driver)

תוכנית
Windows יוצרת עבודת הדפסה של GDI (Graphical Device Interface) תוך שימוש בדרייבר של המדפסת. סוג זה של "תמונה" נשלח למדפסת היעד על-ידי מערכת ההדפסה של Windows. אשר מטפלת בתורים, תוך התייחסות ליציאת המדפסת המתאימה (USB001, DOT4, FAX
) וכו '.

הבעיה :
נהוג לחשוב כי הבעיה העיקרית עבור תוכנית
DOS בהדפסה למדפסת Windows היא ש-DOS לא יכול לשלוח ישירות ליציאות  USB, אבל זה לא לגמרי נכון, כי יש שירותים לניתוב מחדש (כמו פקודת NET USE של מיקרוסופט) אשר שנועדה לנתב את זרימת הנתונים מיציאה הפרללית (כמו LPT1) ליציאת Windows אחרת.

למעשה, הבעיה העיקרית היא כי יותר ויותר מדפסות Windows בימינו,
המדפסות הפשוטות והזולות או המדפסות המשולבות
All-in-One אלו הן מדפסות GDI (שיודעות להדפיס ב-Windows בלבד)  ולכן למרות שהן מקבלות את הנתונים, מדפסות אלו אינן חכמות מספיק כדי להפוך אותו על הנייר. מדפסת GDI רוצה את "התמונות" שנוצרו ע"י Windows
.

הדבר נכון עוד יותר עבור מדפסות וירטואליות, כגון פקס או מדפסת PDF, אשר עוצבו במיוחד עבור Windows, ואינן יכולות להבין זרימת נתונים פשוטה של ​​ASCII  כקלט.

---